עוד בימי האבות נוהגים היו לחתום בטבעת, אשר כמו בימינו אנו שימשה כחפץ אישי
המאשר את הסכמת בעל החותמת למסמך עליו נחתם.
בתורה מסופר שתמר ביקשה מיהודה שיתן לה כערבון את חותמו האישי –
"טבעת שאתה חותם בה" - רש"י (בראשית לח, י"ח)

בטבעת שאין עליה חותם, ופירש רש"י צורה לחתום בה איגרת או כל דבר סגור. (שבת נ"ז, א')

בתקופת התלמוד היה החותם מקובל כחלק מקישוט הטבעת
ונשים היו מעטרות את ידיהן בטבעות עם חותם. (שבת נ"ט, א')
כן היו נותנים חותם על צווארו של עבד או על כסותו, וכן על צוואר הבהמה. (שם נ"ח א')
בימי קדם נהגו להטביע חותם על מכסיהם של קנקני שמן או יין, וחבילות קשורות בחוטים.
ביהדות מהווה החותם סימן היכר לדברי מאכל כשרים שהיו ברשותו של נכרי,
לעדות שנכרי לא החליפם או עשה בהם דבר איסור, כגון חבית יין שהייתה אצל נכרי,
כדי לוודא שהנכרי לא ניסך מהיין לעבודה זרה, ובכך אסר את היין.
ביין דרשו חכמים "חותם בתוך חותם" כלומר חותם על מכסה היין ועליו כיסוי נוסף חתום גם הוא.
כדי להקשות על זיוף החותמת (עב"ז ל"א א'). גם בימינו בקבוקי היין חתומים חותם בתוך חותם,
פקק ועליו כיסוי נוסף, כך שאם פתחנו את הבקבוק הדבר ניכר.

כאשר נכנסו יוונים להיכל וטמאו את השמנים שבהם הדליקו את המנורה בבית המקדש,
וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום בכ"ה בכסליו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש,
אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול [דבר המוכיח את טהרת השמן].
ולא היה בו להדליק אלא יום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו את המנורה שמונה ימים,
עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור,
לזכר נס זה אנו מדליקים נרות חנוכה שמונה ימים.

"חותם המלך עשוי זהב, במגילת אסתר מסופר, על מסירת טבעת המלך לאסתר ולמרדכי היהודי,
ואתם כתבו על היהודים וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך,
אין להשיב. (אסתר ח' ח')

יעוץ משולב | טיהור מים | מדפסת PDF | דף אחד | גרפיקה למעשה | עיצוב גרפי | ספרי יהדות